היום יום

It is our custom to dip the piece of bread (for hamotzi) into salt three times, not to sprinkle the salt on the bread.

At the festive meal on the second day of Shavuot 5621 (1861), the Tzemach Tzedek related as follows: At the festive meal on the second day of Shavuot 5555 (1795) my grandfather (the Alter Rebbe) said:

At the festive meal on the second day of Shavuot 5528 (1768) my saintly master and teacher (the Maggid of Mezritch) said:

"You shall count for yourselves," us'fartem lachem.[1] The word us'fartem, - you shall count - has the root of sapirut, - brilliance and brightness. Us'fartem lachem, your lachem, selves, must be bright.

The Tzemach Tzedek continued his narrative: My grandfather (the Alter Rebbe) then leaned his head on his hands and sang the Niggun (melody) Of Four Stanzas with profound d'veikut.[2] Afterward he raised his head and said in a questioning tone, "And with what does one brighten the lachem?" - and without a pause he continued in a tone of response, "with the seven complete weeks (more literally, "...seven...Sabbaths"), that is, through refining one's seven emotion-traits, each trait in turn to be sub-incorporated with all seven.[3] The seven attributes themselves are to become 'seven Sabbaths,' Shabbat needing no refinement."[4]

Compiled and arranged by the Lubavitcher Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, of righteous memory, in 5703 (1943) from the talks and letters of the sixth Chabad Rebbe, Rabbi Yosef Yitzchak Schneersohn, of righteous memory.

Vayikra 23:15. This is the Torah command to count the days of the omer. The verse concludes "seven complete weeks shall they be." Instead of the common word for weeks, shavuot, the verse uses the word Shabbatot, - Sabbaths. The seven weeks correspond to the seven human emotion powers. See note on Iyar 2.

Devotion, communion; see Sh'vat 23 and footnotes.

See note on Iyar 2.

The effort or avoda of self-refinement and refinement of Creation is primarily appropriate to the weekdays when man is occupied with worldly affairs, "your labors." Shabbat, the day of rest, not of labor, is not a time for "refinement." Shabbat is on a higher plane.

נהגינן להטביל פרוסת המוציא שלש פעמים במלח ולא לזרוק המלח על הפרוסה. יום ב' דחה"ש [דחג השבועות] תרכ"א בסעודה סיפר הצ"צ [הצמח צדק]: יום ב' דחה"ש [דחג השבועות] תקנ"ה בסעודה אמר אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] [רבינו הזקן]: ביום ב' דחה"ש [דחג השבועות] תקכ"ח בסעודה אמר כ"ק [כבוד קדושת] מו"ר [מורי ורבי] [המגיד ממעזריטש] וספרתם לכם, וספרתם הוא מלשון ספירות ובהירות. וספרתם לכם, צריכים לעשות שיהי'[ה] הלכם בהיר. וישען כ"ק [כבוד קדושת] אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] על זרועות קדשו וישורר את הניגון של ד' בבות בדבקות גדולה. אח"כ [אחר כך] הגביה את ראשו הק' [הקדוש] ויאמר - בניגון של שאלה: ובמה מספרים את הלכם? ותוך כדי דיבור אמר - בניגון של תשובה: בשבע שבתות תמימות, בבירור שבע המדות, שכל מדה ומדה תהי'[ה] כלולה משבע, ושבע המדות עצמם יהיו שבע שבתות, דשבת אינה צריכה בירור.