הרבי

הרבי

הרב מנחם מ. שניאורסון, זכרונו לברכה — הרבי השביעי של חב"ד-לובביץ', והסיבה שבכלל יש בית חב"ד ב-Almaden Expressway.

הרעיון שהוליד את הבניין הזה

ב-1951 חב"ד הייתה תנועה קטנה של ניצולים. מה שהרבי עשה איתה היה לשלוח ממנה את הזוגות הצעירים הטובים ביותר שלה: לא כדי לבנות מרכז בברוקלין, אלא לצאת למקומות שאין בהם שום תשתית יהודית ולהישאר שם כל חייהם. הם נקראים שלוחים, ועכשיו יש אלפים מהם, ביותר ממאה מדינות.

שליח לא מוצב איפשהו לתקופה. הוא ואשתו עוברים לשם, מגדלים שם את ילדיהם, וזה נהיה הבית שלהם. בגלל זה בית חב"ד שנכנסים אליו הוא בית אמיתי של מישהו, ובגלל זה אף אחד שם לא סופר אם באתם בשבוע שעבר. זה ההסדר שהביא רב ורבנית אל עמק אלמאדן. הרב והרבנית שלנו כאן.

משפט אחד, שנאמר יותר מכל משפט אחר

מתחת לכול עומד רעיון אחד, שנאמר בארבעים שנות שיחות יותר מכל רעיון אחר: שכל יהודי שלם כבר עכשיו, בלי קשר למה שהוא יודע או מקיים או מאמין, ושהתפקיד אינו להפוך אדם ליהודי, אלא לעזור לו לעשות דבר יהודי אחד יותר מאתמול. אין חברות בבית חב"ד הזה בגלל המשפט הזה, ולא מתוך החלטה שיווקית.

החיים, בקצרה

נולד בניקולייב, באוקראינה של היום, בי"א בניסן 1902, למשפחת תלמידי חכמים: אביו, הרב Levi Yitzchak Schneerson, היה רבה של יקטרינוסלב ונפטר בגלות סובייטית משום שסירב להתכופף.

הוא למד בברלין ואחר כך בפריז, שם קיבל תואר בהנדסה בסורבון, ונישא לרבנית חיה מושקא, בתו של הרבי השישי מלובביץ'. בני הזוג נמלטו מאירופה הכבושה ב-1941 והגיעו לניו יורק.

הוא קיבל על עצמו את הנהגת חב"ד-לובביץ' ב-1951, שנה אחרי פטירת חמיו, והנהיג אותה מ-770 איסטרן פארקוויי בברוקלין עד פטירתו בג' בתמוז 1994. לא היו לו ילדים. הוא לא מינה לתנועה יורש, ולא היה לה יורש מאז.

מה שהוא ביקש מאנשים לעשות בפועל

הרבי חשד בהשראה שלא הפכה למעשה עד סוף היום. מהשנים 1960 ואילך הוא קבע סדרה של מבצעי מצוות, עשרה במספר, כל אחד דבר מוגדר שאפשר לסיים, שאדם יכול לעשות בלי לשנות קודם את חייו. הם עדיין מה שחב"ד עושה.

התורה עצמה

הוא דיבר שעות, בלי הערות כתובות, באספות הנקראות התוועדויות, והתמלילים ממלאים מדפים: ליקוטי שיחות לבדו מגיע לשלושים ותשעה כרכים, לצד כרכים רבים נוספים של אגרות. הנושא היה חסידות, הפנימיות של התורה כפי שחב"ד מלמדת אותה, מורדת למשהו שאדם יכול להשתמש בו ביום שלישי.

הוא ביקש גם לימוד יומי שכל אחד יכול לקיים: חת"ת, קטע מהחומש עם רש"י, קטע מתהילים וחלק מהתניא בכל יום, כרבע שעה, ושיעור יומי ברמב"ם, כדי שיהודים בכל העולם ילמדו את אותו דבר באותו יום. שניהם בדף התורה, עם הסבר מאיפה להתחיל.

דאגתו הגיעה הרבה מעבר לקהילה שלו. הוא דחף להקדשת דקת דומייה בבתי הספר הציבוריים באמריקה, לחינוך ילדים מכל דת בשבע מצוות בני נח, ולאחריות ציבורית מצד אנשים בתפקידים, והוא מנהיג הדת היחיד שקיבל את מדליית הזהב של הקונגרס, שהוענקה ב-1994. יום החינוך והשיתוף מוכרז בארצות הברית ביום הולדתו בכל שנה מאז 1978.

משיח

הרבי דיבר על בואו של משיח ועל הגאולה השלמה יותר, ובדחיפות רבה יותר, מאשר על כמעט כל דבר אחר. האמונה בכך עתיקה ומרכזית ביהדות, והיא אחד מי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם, ומה שהיה ייחודי הוא ההתעקשות על כך שהיא קרובה, שהיא עניינם של אנשים רגילים, ושמקרבים אותה במעשים ולא בהמתנה.

אחרי גימל תמוז

הרבי הסתלק בג' בתמוז 5754, יוני 1994, והוא קבור בקווינס, לצד חמיו, במקום המכונה האוהל. מאז חב"ד גדלה ביותר מפי שניים.

אנשים כותבים מכתבים לרבי כל עוד יש רבי שאפשר לכתוב לו, והם עדיין כותבים, עשרות אלפים בשנה, והמכתבים מובאים אל האוהל ונכנסים פנימה. אפשר לכתוב אחד כאן. הוא מגיע ישר לשם, ואיש לא קורא אותו, לא בצד הזה ולא בצד ההוא.