היום יום

"Throw a stick into the air; it will fall back on ikrei, its root-side."[1] Our fathers, the holy Rebbes, bequeathed a boundless heritage to the first chassidim, that their sons' children and their daughters' children throughout the generations, in whatever country and environment they may be, will have that "root" - which is the attraction of their "inwardness of heart" to the rock from which they were hewn. At times this element is covered and concealed in a number of garbs. This, then, is the avoda of whoever desires life - to remove these coverings, to establish for himself periods for the study of Chassidus, and to conduct himself in the manner of the Chassidic community.

Compiled and arranged by the Lubavitcher Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, of righteous memory, in 5703 (1943) from the talks and letters of the sixth Chabad Rebbe, Rabbi Yosef Yitzchak Schneersohn, of righteous memory.

Bereishit Rabba, end of 53. Viz. Likutei Sichot Vol. 4, p. 1251. The stick will tend to land on its thick end which was nearest to the roots; ikrei also connotes "its essential element."

עד י"ב בחדש - ועד בכלל - א"א [אין אומרים] תחנון. זרוק חוטרא לאוירא אעיקרי'[ה] קאי. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהי'[ה] אצלם אותו ה"עיקרי'[ה]", והוא המשכת פנימיות הלב אל צור מחצבתו. לפעמים העיקרי'[ה] מכוסה ונעלם בכמה לבושים, וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסוים ולקבוע לו זמני למוד בתורת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים.