היום יום

In a reply to a yechidus query in the winter of 5635 (1874-75), my grandfather said to my father: The yetzer hara, (the evil impulse), is called "animal soul," not because it is necessarily a brute animal. At times it may be a fox, the most cunning of beasts, and great wisdom is needed to perceive its machinations. At other times it may clothe itself in the garb of an earnest, straightforward, humble tzadik, possessing fine traits of character.

The animal soul manifests itself in each person according to his individual character. One person may suddenly experience a powerful longing to study Chassidus or to meditate deeply on some chassidic concept. The truth is, however, that this is nothing more than the yetzer hara's counsel and the animal soul's machinations to prevent him from engaging in the avoda of תפילה or a similar activity.

Take this as a general principle and remember it always: Any matter that is effective towards or actually leads to active avoda, and is confronted with opposition of any sort, even the most noble, that opposition is the scheming of the animal soul.

My father concluded: Until then I had not known that there can be a "pious" animal soul, let alone a "chassidic" animal soul.

Compiled and arranged by the Lubavitcher Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, of righteous memory, in 5703 (1943) from the talks and letters of the sixth Chabad Rebbe, Rabbi Yosef Yitzchak Schneersohn, of righteous memory.

מברכים ר"ח [ראש חודש] תמוז. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות. מענה אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] לאאמו"ר [לאדוני אבי מורי ורבי] ביחידות חורף תרל"ה: היצה"ר [היצר הרע] נקרא נה"ב [נפש הבהמית] לא מפני שהוא בהמה דוקא, כי לפעמים הוא שועל פקח שבחיות, וצריכים לחכמה מרובה להבין תחבולותיו. ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות. בכל אחד ואחד הנה"ב [הנפש הבהמית] שלו היא לפי מהותו הפרטי. ויש אשר מתעורר חשק גדול ללמוד חסידות או להתבונן היטב באיזה השכלה, ובאמת הנה זהו רק עצת היצר ומתחבולות נה"ב [נפש הבהמית] למנוע מעבודת התפלה וכדומה. ונקוט האי כללא בידך וזכור אותו תמיד, כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהי'[ה] לדבר זה - אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה - הוא רק מתחבולותיה של נה"ב [נפש הבהמית]. וסיים אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] נ"ע [נשמתו עדן]: עד אז לא ידעתי אז עס קען זיין א פרומער נה"ב [נפש הבהמית], ווער רעדט נאך א חסידישער נה"ב [נפש הבהמית].