היום יום

The Alter Rebbe himself was the regular Torah-reader. Once he was away from Lyozna on the Shabbat of parsha Tavo, and the Mitteler Rebbe, then not yet Bar Mitzva, heard the Torah-reading from another. His anguish at the curses in the tochacha (section of admonition) caused him so much heartache, that on Yom Kippur[1] the Alter Rebbe doubted whether his son would be able to fast.

When they asked the Mitteler Rebbe - "Don't you hear this parsha every year?"[2] - he replied, "When Father reads, one hears no curses."

Compiled and arranged by the Lubavitcher Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, of righteous memory, in 5703 (1943) from the talks and letters of the sixth Chabad Rebbe, Rabbi Yosef Yitzchak Schneersohn, of righteous memory.

A few weeks later.

Lit. "Isn't this parsha read every year?"

רבינו הזקן הי-ה בעצמו הקורא בתורה. פעם אחת לא הי-ה בליאזנא ש"פ [שבת פרשת] תבא, ושמע אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי - והוא עודנו נער קודם הבר מצוה - הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב לב, עד שביוהכ"פ [שביום הכפורים] נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות. כששאלו את אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי הרי בכל שנה קורים פרשה זו, ענה: כשאבא קורא "הערט זיך ניט קיין קללות".