היום יום

Our custom in aleinu (Siddur Tehilat Hashem p. 84) is to say "for they bow to vanity and nothingness," and markedly not to say "and pray[1]..." This wording is followed also in Musaf for Rosh Hashana and Yom Kippur. The expectorating is after these words; the reason is that speech stimulates saliva, and we do not wish to benefit from this saliva.

Compiled and arranged by the Lubavitcher Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, of righteous memory, in 5703 (1943) from the talks and letters of the sixth Chabad Rebbe, Rabbi Yosef Yitzchak Schneersohn, of righteous memory.

A sentence which follows "for they bow..." in some versions of aleinu.

נוהגין בנוסח 'עלינו' לומר: שהם משתחוים להבל ולריק. - וגם בתפילת מוסף דראש השנה אומרים כן - ומדייקים שלא לומר ומתפללים כו'. הרקיקה היא אחר האמירה. טעם הרקיקה, כי מדיבור מתהווה רוק, ואין רוצים ליהנות מרוק זה.