My child knows no Hebrew at all. Is that a problem?

No, and it is the normal starting point. Groups are set by where a child actually is, and children who start at nine with nothing catch up faster than anybody expects.

We are not observant at home. Will my child feel out of place?

No. Most of the families here are not, and the school is built for exactly that — nothing taught here assumes what happens in your kitchen, and no child is ever asked what their family does or does not do.

Will my child be told they are doing Judaism wrong?

No. That is a thing we watch for carefully. A child who comes home having learned something should be pleased about it, not carrying a correction for their parents.

What if my child has additional needs?

Tell us before the first Sunday rather than after. Small groups make a great deal possible, and knowing in advance is the whole difference.

Do the parents have to be involved?

You are welcome and never obliged. Some parents stay and have coffee, most drop off, and both are entirely normal.

בית הספר העברי

מה הם לומדים בפועל

בבקרים של יום ראשון, גילאי חמש עד שלוש עשרה. קריאה בעברית, השנה היהודית, הסיפורים שמאחוריה, ומספיק ביטחון כדי להיות הילד היהודי בכיתה של שלושים. כך נראה בוקר אצלנו.

יום ראשון, לפי הסדר

הגעה

תפילה, בקצרה

כל בית הספר יחד, עשר דקות, עם הרבה שירה. אף אחד לא נדרש לקרוא בקול ואף אחד לא נבחן על כך.

השעה הראשונה

קריאה בעברית

האלף בית לקטנים ביותר, אחר כך קריאה, ואחר כך קריאה שוטפת. מלמדים בקבוצות קטנות לפי גיל ולפי המקום שבו הילד באמת נמצא, שני דברים שלא תמיד זהים.

השעה השנייה

החג, או פרשת השבוע

מה שעולה באותו זמן. בשבועיים שלפני פורים הם מכינים רעשנים; בניסן הם שואלים את ארבע הקושיות. ילד מגיע הביתה ויודע להסביר משהו שהמשפחה עומדת לעשות.

לפני הביתה

יוצרים משהו

פרויקט, חטיף, תחרות. זה לא מילוי זמן, זה החלק שרוב הילדים מתארים כששואלים אותם מה עשו.

ארבעת הנתיבים

בכל שנה יש את כל הארבעה. מה שמשתנה הוא העומק, לא הנושא.

עברית

אותיות, אחר כך מילים, אחר כך קריאה מתוך סידור. המטרה היא ילד שיכול לעקוב אחרי התפילה ולמצוא את המקום, לא ילד שיכול להטות פועל.

השנה היהודית

כל חג, לפני שהוא קורה ולא אחריו. למה עושים אותו, מה הוא דורש מאיתנו, ואיך הוא נראה סביב שולחן.

הסיפורים

תורה מההתחלה: האנשים, מה שעשו, ומה שהמסורת עשתה מזה. מסופר כסיפורים, כי זה מה שהם.

להיות יהודי בין אנשים אחרים

מה לומר כשמישהו בבית הספר שואל למה אינכם שם ביום שני באוקטובר. ביטחון שקט ולא התגוננות, וזה דבר שצריך ללמד.

מה אנחנו באמת מנסים להשיג

ילד ששמח להיות יהודי, שיודע למצוא את מקומו בסידור, שיודע מה מגיע בשנה היהודית, ושלא יתבייש להסביר את כל זה לחבר. כל מה שבדף הזה נועד לכך, ולא לשום דבר אחר.

מה שאיננו מנסים ליצור הוא ילד שנבחן. אין כאן ציונים, אין תעודות, ואף אחד לא מדורג מול אף אחד.

שאלות שהורים שואלים

הילד/ה שלי לא יודע/ת עברית בכלל. זו בעיה?

לא, וזו נקודת ההתחלה הרגילה. הקבוצות נקבעות לפי המקום שבו הילד באמת נמצא, וילדים שמתחילים בגיל תשע מאפס משלימים מהר יותר מכפי שמישהו מצפה.

אנחנו לא שומרי מצוות בבית. הילד או הילדה שלנו ירגישו שלא במקומם?

לא. רוב המשפחות כאן אינן שומרות, ובית הספר בנוי בדיוק לכך: שום דבר שנלמד כאן לא מניח מה קורה במטבח שלכם, ואף ילד לא נשאל מה משפחתו עושה או לא עושה.

האם יגידו לילד שלי שהוא/היא עושה יהדות לא נכון?

לא. זה דבר שאנחנו שמים לב אליו בקפידה. ילד שחוזר הביתה אחרי שלמד משהו צריך להיות שמח בכך, לא לשאת תיקון להוריו.

מה אם לילד שלי יש צרכים מיוחדים?

ספרו לנו לפני יום ראשון הראשון ולא אחריו. קבוצות קטנות מאפשרות הרבה, וידיעה מראש עושה את כל ההבדל.

האם ההורים צריכים להיות מעורבים?

אתם מוזמנים ולעולם לא חייבים. יש הורים שנשארים ושותים קפה, רוב ההורים משאירים ויוצאים, ושני הדברים רגילים לחלוטין.

ההרשמה סגורה — התקשרו 408-910-2034 מה הטופס שואל תאריכי המחזור ושכר הלימוד

בית הספר העבריהסקירה, ואיך מתחילים.שיעורי הבית של השבועמפורסמים על ידי המורים, או מספר טלפון אם עדיין לא פורסמו.שאלו אותנו על ילדכם408-910-2034 — התשובה כמעט תמיד היא כן.