Loading…
Loading…
לאורך השנה
ארבעים ותשעה ימים הנספרים אחד אחד, הנשמרים כתקופת אבלות מסיבות שהתלמוד מציין בגלוי — ויום אחד באמצע, עם מדורות.
Next year
ספירת העומר מתחילה בליל
Thursday, April 22, 2027
הלילה השני של פסח. ארבעים ותשעה לילות, ספירה אחת בכל לילה.
ל"ג בעומר — היום השלושים ושלושה
Tuesday, May 25, 2027
הספירה מסתיימת בלילה שלפני שבועות
Thursday, June 10, 2027
הספירה נאמרת אחרי צאת הכוכבים, ולכן כל יום ממוספר מתחיל בערב שלפני התאריך שלו בלוח. צאת הכוכבים לסן חוזה נמצא בדף הזמנים.
בליל הסדר השני של פסח מתחילה ספירה. בכל אחד מארבעים ותשעה הלילות, אחרי רדת החשכה, אומרים ברכה ואז מציינים את היום בקול: היום כך וכך יום, שהם כך וכך שבועות וכך וכך ימים לעומר. ביום החמישים, שבועות.
השם בא מקרבן. ביום השני של פסח הובאה בבית המקדש מידה — עומר — של שעורה חדשה, ומאותו יום נספר קציר החיטה עד שהובאה החיטה הראשונה שבעה שבועות אחר כך. כלומר, הספירה חקלאית במקורה, ומאז נקראת כמשהו אחר: המרחק בין היציאה ממצרים לבין קבלת משהו לעשות בעניין.
מבחינה מעשית, זה הרגל קל מאוד לשמירה וקל מאוד להפסקה. את הספירה אומרים בלילה, ואם עובר יום שלם בלי ספירה כלל — לא בלילה ולא ביום שאחריו — המנהג הוא להמשיך לספור בלילות הבאים אבל בלי ברכה, כי ארבעים ותשעה הימים נחשבים ליחידה אחת רציפה. רוב מי שסופרים ברצינות איבדו את הברכה לפחות פעם אחת. זו לא סיבה להפסיק לספור.
התלמוד, במסכת יבמות, מספר שלרבי עקיבא היו עשרים וארבעה אלף תלמידים, ושכולם מתו במגפה בתקופה שבין פסח לשבועות. הוא נותן את הסיבה בלי לרכך: מפני שלא נהגו כבוד זה לזה.
זה דבר מטלטל שהמסורת אומרת על תלמידיו של המורה הגדול ביותר שלה, והוא הסיבה למנהגים. במשך ספירת העומר, ברוב הקהילות:
אילו ימים נוהגים באבלות משתנה מאוד. יש קהילות ששומרות את האבלות מפסח עד ל"ג בעומר; אחרות מראש חודש אייר עד שבועות; ואחרות בצירופים אחרים לגמרי. מנהג חב"ד הוא לשמור את האבלות לאורך כל התקופה עד ערב שבועות, עם יוצא מן הכלל אחד: מותר להסתפר בל"ג בעומר עצמו, והמנהגים חוזרים למחרת. אם השכן שלכם בחתונה ביום שאתם לא, אף אחד מכם אינו טועה.
הרקע ההיסטורי שרוב החוקרים מצביעים עליו הוא מרד בר כוכבא, שרבי עקיבא תמך בו ושרומא דיכאה באותם עשורים. האם התלמידים מתו במגפה או במלחמה, המקורות אינם מכריעים. מה שהמסורת בחרה לזכור הוא פגם האופי, לא הלגיונרים.
לג אינה מילה. אלה שתי האותיות העבריות למד וגימל, שלושים ושלוש, הנקראות כהברה. ל"ג בעומר הוא פשוט היום השלושים ושלושה — י״ח באייר.
בו מופסקת האבלות. אין תחנון, אין צום ואין הספדים. מותר להסתפר. עורכים חתונות. בחב"ד, כפי שצוין, ההקלה היא ליום זה בלבד.
שתי מסורות מסבירות את היום:
תלמידו של רבי עקיבא, ואחד הקולות המצוטטים ביותר במשנה. התלמוד מספר את סיפורו בהרחבה: הוא מתח ביקורת על השלטון הרומי, נידון למוות, והסתתר עם בנו במערה שלוש עשרה שנה, קבור בחול עד הצוואר, ניזון מחרוב ומעין, ולומד ברציפות.
הסיפור אינו מסתיים במקום שהייתם מצפים. כשיצאו, מבטם שרף כל דבר רגיל שהביטו בו, וקול שלח אותם בחזרה למערה לשנה נוספת כדי ללמוד איך חיים עם אנשים שזורעים שדות. זה סיפור מודע לעצמו באופן יוצא דופן על מחירה של מסירות טהורה, והמסורת שומרת אותו.
הזוהר — הטקסט המרכזי של הקבלה — מיוחס לו, והתיאור בו של יומו האחרון מספר שהוא גילה את סודות התורה העמוקים ביותר בעוד הבית מתמלא אור ואש, והשמש מסרבת לשקוע עד שסיים. זהו היום שאותו מציין ל"ג בעומר.
בכנות: הזיהוי של ל"ג בעומר עם רבי שמעון, וכל מכלול המנהגים סביבו, מתועד במקורות מהמאה השש עשרה ואילך, מחוגו של האר"י בצפת. אמירה זו אינה מפחיתה ממנו. מחצית מכל מסורת היא מה שהחליטה, ברגע מסוים שאפשר לזהות, להתחיל לעשות.
כדאי לעצור ולהסתכל מרחוק, כי שבעת השבועות קשורים זה בזה יותר משנראה. הם מתחילים בליל השני של פסח, כשעם הרגע יצא לחירות. הם מסתיימים בסיני. באמצע יש תקופת אבל על תלמידי חכמים שידעו הכול ולא הצליחו להתנהג יפה זה לזה, ויום אחד של אש באמצע, בשביל אדם שבילה שלוש עשרה שנים במערה והיה צריך ללמוד לצאת ממנה.
שתיהן אזהרות על אותו דבר, שמופנות לאנשים בדרכם לקבל תורה. זה לא צירוף מקרים של לוח השנה; זה לוח השנה שמעלה טענה.
אירוע ל"ג בעומר שלנו — המדורה, מופע האש ויריד לילדים — מופיע בעמוד ל"ג בעומר עם תאריך השנה והפארק ברגע שייקבעו, וגם בלוח השנה.
המדורה, מופע האש והיריד המשפחתי, כשהתאריך נקבע.
לאן הולכים ארבעים ותשעה הימים, ומה קורה כשהם מגיעים.
הלילה שבו הספירה מתחילה.
מאיפה להתחיל עם החומר הקשור לרבי שמעון.
כל דבר בדף הזה שהוא שאלה על המצב שלכם, כמו צום שאמרו לכם לא לקיים, מטבח שאינכם בטוחים איך לטפל בו או מנהג שהמשפחה שלכם עושה אחרת, הוא שאלה לאדם ולא לדף. שאלו את הרב מנדל, או התקשרו למשרד. איש לא יחשוב עליכם פחות כי שאלתם. השאלות ברשימה הזו נשאלות מדי שנה.