Loading…
Loading…
לאורך השנה
חג בלי תאריך משלו, לילה שאף אחד לא ישן בו, כמות בלתי הגיונית של עוגת גבינה, ועשרת הדיברות הנקראים בקול רם כשכל הקהילה נמצאת באולם.
Next year
שבועות מתחיל בערב של
Thursday, June 10, 2027
ליל הלימוד הוא הלילה הזה.
היום הראשון — קוראים את עשרת הדיברות
Friday, June 11, 2027
היום השני — מגילת רות, ויזכור
Saturday, June 12, 2027
מחוץ לישראל. בישראל שבועות הוא יום אחד.
זמני הדלקת נרות לסן חוזה מופיעים בדף הזמנים. בלילה הראשון מדליקים נרות אחרי צאת הכוכבים ולא לפני השקיעה — כי יש להשלים את היום החמישים של ספירת העומר לפני שהחג מתחיל.
לכל חג יהודי אחר יש בתורה תאריך בחודש. לשבועות אין. הוא מוגדר כולו על ידי ספירה: שבעה שבועות שלמים מהלילה השני של פסח, והיום החמישים הוא החג. שבועות פירושו “שבועות”.
בלוח הקבוע שבו אנו משתמשים מאז הלל השני, זה יוצא תמיד ו' בסיוון. אבל כדאי לשים לב למבנה, כי הוא אומר משהו: היום שבו ניתנה התורה לא מסומן בתאריך, אלא בחמישים ימי ההכנה שמובילים אליו. החירות לבדה לא הייתה מטרת יציאת מצרים; הספירה היא מה שלמענו נועדה החירות.
בתקופת בית המקדש זה היה גם חג קציר — החיטה הראשונה, והבאת ביכורים, פירות ראשונים, שהועלו לירושלים בסלים מקושטים ובליווי מוזיקה. חכמים קוראים לו פשוט עצרת: סיום של פסח.
המנהג הידוע ביותר של שבועות הוא להישאר ערים בלילה הראשון וללמוד. המקור הוא מדרש מביך: בבוקר שבו עמדה להינתן התורה, בני ישראל ישנו יתר על המידה, ומשה היה צריך ללכת ולהעיר אותם. הישארות ערים בלילה נתפסת כתיקון מתמשך לכך.
הזוהר מתאר את המנהג; מקובלי צפת במאה השש עשרה עיגנו אותו ונתנו לו טקסט, תיקון ליל שבועות, קובץ של פתיחות וסיומות מכל ספר בתנ"ך ובמשנה, ועוד קטעים מהזוהר. קהילות רבות קוראות אותו מההתחלה ועד הסוף.
המנהג בחב"ד פחות מבוסס על טקסטים ויותר פתוח: אנשים לומדים, לרוב חסידות, לרוב בקבוצה, ולעיתים קרובות עם מי שמלמד. המרכיב המשותף לכל הנוסחים הוא שאתם ערים ולומדים, יחד עם אחרים, עד עלות השחר.
אם מעולם לא עשיתם את זה: אין צורך להחזיק מעמד כל הלילה. בואו לשעתיים. בואו לשיעור אחד. הלילה הזה אינו מבחן סיבולת ואף אחד לא רושם נוכחות.
בבוקר הראשון קוראים בתורה את הסיפור בספר שמות על מתן תורה בהר סיני, כולל עשרת הדיברות עצמם. מנהג חב"ד, ומנהג אשכנזי רווח, הוא לעמוד בזמן קריאת הקטע הזה.
הדבר האחד שהיום הזה באמת מבקש מהקהילה הוא שכולם יהיו שם. כולל ילדים, כולל תינוקות, כולל מי שלא יבינו מילה. הטעם פשוט ומופיע במקורות: בסיני עמד כל העם, ובמדרש הקב"ה מקבל את הילדים כערבים של התורה, ולא את האבות או הנביאים. לכן כדי להעלות את המעמד מחדש צריך את הילדים באולם.
הרבי הדגיש זאת במשך עשרות שנים — להביא כל ילד לשמוע את עשרת הדיברות, בכל מקום ובכל רמה של שמירת מצוות במשפחה. זו הסיבה שבית כנסת חב"ד בבוקר שבועות רועש יותר מאשר בכל חג אחר, ולכן בדרך כלל יש אחר כך גלידה.
זה לוקח כעשר דקות. אם עושים דבר אחד בשבועות, זה הדבר.
מנהג אכילת מאכלי חלב בשבועות הוא עתיק ומקובל על כולם, והטעמים שניתנו לו רבים עד כדי כך שברור שאיש אינו בטוח. אלה הנפוצים:
בפועל זה אומר עוגת גבינה, בלינצ'ס, קוגלים וכל מה שמלא גבינה. הרבה בתים אוכלים ארוחה חלבית ובהמשך היום ארוחה בשרית, כי סעודת יום טוב כוללת בשר לפי המסורת. ההפסקה ביניהן היא שאלה הלכתית אמיתית: אחרי רוב המאכלים החלביים, שטיפת הפה והמתנה קצרה; אחרי גבינה קשה, שש שעות במנהג אשכנז. שתי סעודות נפרדות, כל אחת מתחילה בלחם, היא הדרך הנקייה לעשות זאת.
מגילת רות נקראת ביום השני מחוץ לישראל. היא בת ארבעה פרקים קצרים, נקראת בכעשרים דקות, והיא אחד הספרים המעטים בתנ"ך שבהם אף אחד לא עושה דבר נורא.
נעמי, אלמנה ישראלית במואב, מאבדת את שני בניה ויוצאת לדרך חזרה לבית לחם. היא אומרת לשתי כלותיה האלמנות לחזור למשפחותיהן. אחת חוזרת. רות לא, ואומרת את המשפט שכולם מכירים: אל אשר תלכי אלך; עמך עמי ואלהיך אלהי. בבית לחם היא מלקטת בשדות של קרוב משפחה בשם בועז, שנושא אותה לאישה. נינם הוא דוד.
למה דווקא כאן:
ועוד הערת עורך שהספר מעלה בשקט: שושלת המלוכה של עם ישראל, ושל המשיח, עוברת דרך אדם מבחוץ שהצטרף.
פסח עוסק בכך שמוציאים אותנו ממקום. שבועות עוסק במה שקרה אחר כך, והוא הרעיון הקשה מבין השניים: שהחופש לא היה היעד, ושמה שהפך המון עבדים שנמלטו לעם היה קבלת מחויבות.
המסורת מקפידה לומר שהנתינה היא בלשון הווה. התורה לא ניתנה פעם אחת בהר לפני שלושת אלפים שנה; היא ניתנת, וזה היום שבו היא ניתנת. זו טענה גדולה, ואפשר לבדוק אותה בקלות: קחו משהו ללמוד בלילה הזה, ובדקו אם הוא מרגיש אחרת מאשר בנובמבר.
התפילות שלנו, סעודת ליל החג והסדרים של השנה מופיעים בדף שבועות ובלוח השנה. הביאו את הילדים בבוקר.
התאריכים של השנה, סעודת ליל החג, וגלידה לילדים.
ארבעים ותשעה הימים שבין פסח לחג הזה.
תפילת יזכור, הנאמרת ביום השני.
מה לומדים בליל החג, ובשאר ימות השנה.
כל דבר בדף הזה שהוא שאלה על המצב שלכם, כמו צום שאמרו לכם לא לקיים, מטבח שאינכם בטוחים איך לטפל בו או מנהג שהמשפחה שלכם עושה אחרת, הוא שאלה לאדם ולא לדף. שאלו את הרב מנדל, או התקשרו למשרד. איש לא יחשוב עליכם פחות כי שאלתם. השאלות ברשימה הזו נשאלות מדי שנה.