ערב פסח — הבדיקה הייתה בלילה שלפני, השריפה היא הבוקר
Wednesday, April 21, 2027
ליל הסדר הראשון הוא הלילה.
בדיקת חמץ
8:15 PM, Tuesday, April 20
אחרי צאת הכוכבים, בליל ערב פסח.
לסיים לאכול חמץ לפני
10:51 AM, Wednesday, April 21
ארבע שעות זמניות מתחילת היום.
למכור ולשרוף חמץ לפני
11:58 AM, Wednesday, April 21
חמש שעות זמניות מתחילת היום.
יום ראשון של פסח
Thursday, April 22, 2027
שמונה ימים בחוץ לארץ, שבעה בישראל.
זמני החמץ לסן חוזה הם של Chabad.org, מחושבים על ידי אדמו"ר הזקן בשעות זמניות — חלקי שנים עשר של היום — ולא בשעות שעון. קהילות אחרות מחשבות את היום אחרת ומקבלות זמנים אחרים. אל תשאירו את זה לרגע האחרון.
יש שלוש חובות נפרדות שעומדות בבסיס כל מה שלהלן, ושמירה על ההבדל ביניהן הופכת את כל החודש לרגוע יותר:
לא לאכול חמץ שמונה ימים.
לא להחזיק חמץ שמונה ימים. זו החובה שיוצרת את העבודה. חמץ שנשאר ברשות יהודי בפסח נאסר לאחר מכן לצמיתות, ובגלל זה יש מכירה.
להסיר ולבטל את החמץ שיש — על ידי השמדה, על ידי מכירה, ועל ידי הצהרה בפה שכל מה שהחמצתם שווה בעיניכם כעפר.
שימו לב למה שאינו ברשימה: לנקות את הבית. זה זמן טוב לגמרי לנקות את הבית. אבל המצווה עוסקת בחומר מסוים, ומשפחה שמבלה שלושה שבועות בקרצוף פנלים ומגיעה לסדר עייפה מדי מכדי ליהנות, חילקה את המאמץ לא נכון.
סדר פעולות הגיוני
מתחילים אחרי פורים. שלושים יום הם ההכנה המסורתית וזה בערך נכון.
ארבעה שבועות לפני. מפסיקים לקנות חמץ שלא תספיקו לגמור. מתחילים לאכול את המזווה — רק זה מסיר את רוב העבודה. מזמינים מצה שמורה ואם רוצים, גם קערת סדר.
שלושה שבועות לפני. עובדים חדר אחר חדר, לא הכול בבת אחת. בחדרי שינה ובמשרדים צריך בדיקה לאוכל תועה, לא ניקיון יסודי. כיסים ותיקי בית ספר חשובים יותר ממדפי ספרים. מכוניות הן אזור בעייתי באמת וכולם שוכחים אותן.
שבועיים לפני. המטבח. זו העבודה כולה; ראו להלן. החליטו עכשיו מה תכשירו ומה תניחו בצד, כי התשובה משנה את הקניות שלכם.
שבוע לפני. סוגרים את הארון של החמץ שנמכר — מדביקים בנייר דבק או נועלים. מאשרים את המכירה. אל תשאירו את זה לבוקר האחרון.
הלילה שלפני ערב פסח. הבדיקה, לאור נר. ראו להלן.
בוקר ערב פסח. סיימו לאכול חמץ עד הזמן האחרון; שרפו את השאר עד הזמן המאוחר יותר; אמרו את ההצהרה השנייה.
המטבח
הכשרה היא תהליך של הוצאת טעם בלוע מתוך משטח. העיקרון המנחה הוא שכלי פולט את מה שבלע באותו אופן שבו בלע אותו — לכן סיר ששימש במים רותחים מוכשר במים רותחים, ושפוד ששימש על האש צריך אש.
כל מה שמכשירים חייב קודם להיות נקי היטב וללא שימוש במשך עשרים וארבע שעות.
שלוש השיטות
ליבון — חום שמופעל עד שהמתכת לוהטת, או בצורה הקלה, עד שחם מדי לגעת בו. לרשתות גריל, מדפי תנור, שפודים.
הגעלה — טבילה בסיר מים רותחים, ואז שטיפה במים קרים. לסירים מתכתיים, סכו"ם, מצקות, קערות מתכת.
עירוי — שפיכת מים רותחים ישירות על משטח. לחלק מהמשטחים ולכיור מנירוסטה.
פריט אחר פריט, בקווים כלליים
תנורים. מכשירים בחום עז — מחזור ניקוי עצמי אם יש לתנור, או הפעלה ארוכה בחום מרבי. הפרטים תלויים בתנור, והמדפים מטופלים בנפרד. שאלו.
כיורים. כיור מנירוסטה אפשר להכשיר בשפיכת מים רותחים על כל המשטחים. כיור מחרסינה, אמייל או חומר מרוכב אי אפשר להכשיר — השתמשו בקערה או בתוסף, ואל תניחו כלי פסח על הכיור עצמו.
משטחי עבודה. נירוסטה וחלק מהאבנים אפשר להכשיר. למינציה, עץ, אריחים וחומר מרוכב בדרך כלל מכסים במקום זה — בנייר עבה, בנייר כסף, או בלוח מותאם.
מיקרוגל ומדיח כלים. שניהם מורכבים באמת והתשובות משתנות לפי המכשיר. שאלו ואל תניחו; הנחה שגויה כאן אינה ניכרת אחר כך.
כלי חרס, חרסינה, פורצלן וקרמיקה. אי אפשר להכשיר בשום שיטה. מניחים בצד לשבוע.
זכוכית. הבדל אמיתי במנהג: המנהג הספרדי רואה בדרך כלל בזכוכית חומר שאינו בולע ומתיר אותה אחרי שטיפה יסודית; המנהג האשכנזי, כולל חב"ד, אינו מכשיר זכוכית לפסח. נהגו לפי מנהג הקהילה שלכם, ואם אינכם יודעים מהו, שאלו.
מכשירי חשמל קטנים — טוסטרים, מיקסרים, מעבדי מזון שהיה בהם חמץ. רוב האנשים מניחים אותם בצד. חלקם אפשר לטפל בהם עם קערה ולהב חדשים.
מקררים, מקפיאים ומזווים אינם צריכים הכשרה, רק ריקון וניקוי; קור אינו מעביר טעם.
לגבי המטבח שלכם, שאלו אדם. שיחת טלפון של עשר דקות על התנור, הכיור והמשטח שלכם תחסוך לכם שבועיים של ניחושים, וזו שיחה שהרב מצפה לקבל בכל אביב. שאלו את הרב מנדל או התקשרו למשרד.
מכירת החמץ
לא תוכלו לאכול או להחזיק את הוויסקי, את הפסטה, את מזון החיות שיש בו דגן, או את קופסאות הדגנים הסגורות. לזרוק אותם זה בזבוז ולא נחוץ. במקום זה אוספים אותם לארון אחד או לפינה אחת, סוגרים, ומוכרים כדין — מכירה אמיתית, עם קונה אמיתי, שנוסחה כך שתהיה תקפה על פי ההלכה — וקונים בחזרה אחרי החג.
המכירה נעשית על ידי מינוי הרב כשלוחכם, והמינוי הזה צריך להיעשות כראוי ולא בסימון טופס אינטרנט. אנחנו מסדרים זאת בחינם מדי שנה: איך לאשר את המכירה. כללו כלי חמץ ששומרים ולא מכשירים; גם הם נכנסים למכירה.
דאגו לזה כמה ימים מראש. הזמן האחרון הוא באמצע הבוקר בערב פסח, ואף אחד לא רוצה למהר כל כך.
הבדיקה, בלילה שלפני
בליל י״ד בניסן, אחרי צאת הכוכבים, בודקים את הבית אחר חמץ. זה טקס קטן, ואחד הרגעים היפים ביותר בשנה היהודית.
לפני שמתחילים, מישהו מסתיר עשרה פתיתי לחם קטנים, כל אחד עטוף כך שלא יתפורר, במקומות שתזכרו. זה מנהג ולא חובה. הוא קיים כדי שבית נקי לא יגרום לברכה על בדיקה שלא מוצאת כלום.
כבו את האורות. קחו נר אחד (בפועל משתמשים בפנס בכל מקום שבו להבה מסוכנת), נוצה, וכף עץ או שקית נייר.
אומרים את הברכה — על ביעור חמץ. מרגע זה ועד תחילת הבדיקה, אין מדברים על שום דבר אחר.
חפשו בבית חדר אחר חדר. את החיפוש עושים הילדים; זה שלהם.
לאחר מכן אומרים את ביטול החמץ הראשון: הצהרה קצרה בארמית שכל חמץ ברשותכם שלא מצאתם בטל והוא כעפרא דארעא.
למחרת בבוקר שורפים את החמץ שנמצא, ואת מה שנשאר מארוחת הבוקר, עד הזמן האחרון. אחר כך אומרים את הביטול השני, בנוסח רחב יותר שכולל גם חמץ שידעתם עליו וגם חמץ שלא ידעתם עליו. ההצהרה השנייה היא החשובה ביותר, ויש לומר אותה אחרי השריפה ולא לפניה.
שלושה דברים שמגלים מאוחר מדי
בכורים צמים בערב פסח — תענית בכורים. הלכה למעשה, כמעט תמיד פוטרים אותה בהשתתפות בסיום מסכת ובסעודה שם. שאלו מתי הסיום אצלנו.
קטניות. מנהג אשכנז, וחב"ד בכלל, הוא לא לאכול אורז, תירס, שעועית, עדשים וקטניות בפסח. קהילות ספרד אוכלות, ותמיד אכלו. אף אחד מהמנהגים אינו טעות, ובית עם מנהגים מעורבים צריך לקבל תשובה ברורה ולא לאלתר.
מנהגים נוספים של חב"ד. לפי מנהג חב"ד נמנעים מגרובס — מצה שבאה במגע עם נוזל — בשבעת הימים הראשונים, ואוכלים אותה ביום השמיני. נוטים גם לקנות פחות מוצרים מעובדים ולקלף פירות. אלה מנהגי חב"ד ואינם חובה על אף אחד אחר. כאן אף אחד לא מצפה מאורח לשמור אותם, ואיש לא יחשוב על כך.
ואז החלק הטוב
כל זה הכנה לשני ערבים. כשהמטבח מוכן, קראו את ליל הסדר, צעד אחר צעד — כל חמשה עשר השלבים, מה תפקידו של כל אחד מהם, ואיך לנהל סדר לאנשים שמעולם לא ישבו בליל סדר.
אם אתם מעדיפים לא לעשות את כל זה אצלכם בבית, הסדרים שלנו חינם ופתוחים לכולם: הסדר הקהילתי. אם אתם מארחים ויש לכם שאלות, או שאתם לבד ומעדיפים לא להיות לבד, כתבו לנו.
שאלות נפוצות
מה נחשב חמץ?
כל דבר העשוי מחיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל או כוסמין, שבא במגע עם מים זמן מספיק כדי להתחיל להחמיץ — לפי המסורת שמונה עשרה דקות. לחם, פסטה, דגנים, עוגה, קרקרים, בירה, וויסקי, רוב הוודקה, רוטב סויה, והרבה מאוד מזונות מעובדים שיש בהם נגזרות דגן. בפסח יהודי אסור לו לאכול חמץ, אסור לו ליהנות ממנו, וגם — זה החלק שמפספסים — אסור לו שיהיה ברשותו.
האם צריך לזרוק הכול?
לא. בשביל זה יש מכירת חמץ. חמץ שרוצים לשמור מאחסנים הצידה, סוגרים בנייר דבק או חוסמים, ומוכרים לנכרי למשך החג במכירה תקפה על פי ההלכה, שהרב מסדר בשמכם. אחרי החג קונים אותו בחזרה והוא שוב שלכם.
כמה ניקיון באמת נדרש?
פחות ממה שמקובל לחשוב, ושונה באופיו. החובה היא להסיר חמץ, לא אבק. חדר שלא אוכלים בו צריך בדיקה, לא ניקיון יסודי. להפוך את ההכנות לפסח לניקיון אביב של כל הבית זו בחירה — בחירה סבירה, אבל זו לא המצווה, והבלבול בין השתיים הוא הסיבה שאנשים מגיעים לסדר תשושים.
האם אפשר להכשיר את המטבח שלי או שצריך כלים נפרדים?
שתי הגישות מקובלות. כלי מתכת וסכו"ם אפשר בדרך כלל להכשיר בטבילה במים רותחים; תנורים בחום עז; כיור נירוסטה בשפיכת מים רותחים עליו. כלי חרס, חרסינה ופורצלן אי אפשר להכשיר כלל ומניחים אותם בצד. רוב הבתים מגיעים לשילוב: דברים אחדים מוכשרים, דברים אחדים מונחים בצד, וסט כלים לפסח.
מהי בדיקת חמץ?
חיפוש החמץ, שנעשה בליל 14 בניסן אחרי צאת הכוכבים, לאור נר אחד, כשאורות הבית כבויים. קודם מברכים, נהוג להחביא מראש עשר חתיכות לחם קטנות עטופות כדי שהבדיקה תמצא משהו, ואחר כך אומרים הצהרה בארמית שמבטלת כל חמץ שלא מצאתם.
מה אם ליל הסדר הראשון חל במוצאי שבת?
אז כל הלוח זז: הבדיקה נעשית בליל חמישי, השריפה בבוקר יום שישי, ויש סידור מסוים וקצת מסובך לאכילת לחם בשבת בבוקר בלי להשאיר פירורים. זה קורה אחת לכמה שנים ותמיד תופס את כולם לא מוכנים. התקשרו למשרד בשבועות שלפני, במקום להבין את זה ביום עצמו.
האם חובה לשמור את מנהגי חב"ד לגבי מצה וגברוקטס?
לא. מנהג חב"ד כולל כמה חומרות מעבר לדין — לא לאכול מצה שבאה במגע עם נוזלים בשבעת הימים הראשונים, והקפדה על מזונות מעובדים. אלה מנהגי חב"ד. הם אינם מצופים מאף אחד אחר, ואף פעם אינם סיבה לא להזמין אתכם או לא לבוא.
כל דבר בדף הזה שהוא שאלה על המצב שלכם, כמו צום שאמרו לכם לא לקיים, מטבח שאינכם בטוחים איך לטפל בו או מנהג שהמשפחה שלכם עושה אחרת, הוא שאלה לאדם ולא לדף. שאלו את הרב מנדל, או התקשרו למשרד. איש לא יחשוב עליכם פחות כי שאלתם. השאלות ברשימה הזו נשאלות מדי שנה.