פסח

מכירת חמץ

חב"ד מארגנת את מכירת החמץ שלכם לפני פסח, ללא תשלום.

מהו חמץ, ולמה מוכרים אותו

בפסח ההלכה אוסרת לאכול חמץ, להחזיק בו או ליהנות ממנו. חמץ הוא כל מאכל מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל או כוסמין) שתפח או החמיץ. זה כולל לחם, פסטה, דגנים לארוחת בוקר, עוגה וקרקרים, משקאות אלכוהוליים רבים, ובהם ויסקי, בירה ורוב הוודקות, ומזון מעובד שיש בו מרכיבי חמץ.

לשים אותו בארון לא מספיק — הבעלות עליו היא הבעיה. חמץ שנשאר ברשות יהודי במשך החג נאסר לעולם, גם אחרי שפסח נגמר.

אז במקום לזרוק מזווה שלם בכל אביב, ההלכה מתירה למכור את החמץ לנכרי לפני החג ולקנות אותו בחזרה אחריו. את המכירה צריך לעשות בדרך תקפה מבחינה הלכתית, ובזה אנחנו נכנסים לתמונה. אחרי פסח החמץ נקנה בחזרה והוא שוב שלכם לשימוש.

סירים, מחבתות וכלים

כלי מטבח ששימשו לחמץ — סירים, מחבתות, תבניות אפייה, סכו"ם, צלחות, מכשירי חשמל קטנים — אסור להשתמש בהם בפסח אלא אם הוכשרו כראוי. חלק מהכלים אי אפשר להכשיר בפועל כלל, ולכן רוב האנשים פשוט מאחסנים אותם לשבוע.

אחסנו או סמנו את הכלים האלה וכללו אותם במכירה. מכירת החמץ דרכנו מכסה גם את כלי החמץ שלא תשתמשו בהם, וגם את האוכל.

איך מסדרים את זה

המכירה פועלת כך שממנים את הרב כשליח שלכם למכור את החמץ מטעמכם. את ההרשאה הזו צריך למסור כראוי, וזה לא דבר שעושים על ידי מילוי תיבה בדף אינטרנט ומקווים שזה יעבוד — לכן צרו קשר עם הרב והוא ידריך אתכם וירשום את מה שהוא צריך: שמכם, כתובתכם, והמקום שבו החמץ נשמר.

אין בכך תשלום. זה שירות, לא גיוס כספים.

לאחר מכן

החמץ נקנה בחזרה בתום פסח, ואפשר להשתמש בו שוב מאותו רגע. אם אתם רוצים לדעת את הזמן המדויק שבו החג מסתיים השנה, הוא בעמוד הזמנים, מחושב ולא מוקלד.

שאר ההכנות — מהו חמץ, מה צריך לצאת, איך מכשירים מטבח, והבדיקה לאור הנר בלילה שלפני — מפורטות בהכנת הבית לפסח.

גם לקראת פסח: הסדרים הקהילתיים, מצה שמורה, ואוכל לפסח להזמנה.