Loading…
Loading…
הימים הנוראים
מה קורה, למה נועד השופר, למה יש תפוחים על השולחן, ואיך זה באמת להיכנס לתפילה שלא הייתם בה מעולם.
Next year
החג מתחיל בערב של
Friday, October 1, 2027
מדליקים נרות לפני השקיעה — הדקה המדויקת בדף הזמנים.
יום ראשון של החג
Saturday, October 2, 2027
יום שני של החג
Sunday, October 3, 2027
כל תאריך בדף זה מחושב מהלוח העברי בעת הטעינה, ולכן הוא אף פעם לא של השנה שעברה. זמני הדלקת נרות לסן חוזה נמצאים בדף הזמנים.
ראש השנה הוא יומיים, הראשון והשני של החודש העברי תשרי. באנגלית קוראים לו השנה החדשה היהודית, וזה נכון וגם מטעה במקצת — אין ספירה לאחור ואיש לא נופח בחצוצרת מסיבה. המסורת רואה ביום את יום השנה ליצירת האדם הראשון, ולכן את היום שבו מביטים שוב על העולם: למה הוא נועד, והאם האנשים שבו עומדים במשימה.
הדימוי שבו משתמשות התפילות הוא בית משפט, והדימוי שבו הן משתמשות לא פחות הוא הכתרה. שניהם שם, והם מושכים לכיוונים שונים בכוונה. זה יום שאמור להיות רציני בלי להיות עגום. אנשים לובשים בגדים טובים, אוכלים היטב, ושמחים באמת לראות זה את זה. אף אחד לא יושב בשק.
שני הימים נחשבים ליום ארוך אחד — יומא אריכתא, בלשון התלמוד. היום השני אינו הד חלש של הראשון, והוא נשמר גם בישראל ובכל מקום אחר, וזה לא נכון לגבי היום השני של אף חג אחר.
שופר הוא קרן איל, חלולה ומעוצבת, והוא משמיע קול שאינו ממש תו. שמיעתו היא הדבר היחיד שהתורה באמת מצווה על היום הזה. כל השאר — אורך התפילה, האוכל, הברכות — צמח סביבו.
יש שלושה קולות, והם מתחלפים:
במהלך הבוקר תוקעים מאה קולות: סדרה ראשונה כשכולם יושבים, ועוד במהלך תפילת מוסף ואחריה, ובסיום תקיעה גדולה ארוכה מאוד שהתוקע מחזיק עד שנגמר לו האוויר. נהוג שהאולם שקט לגמרי בזמן זה, ונפוץ באותה מידה שתינוק בוכה לאורכה כולה.
ההסבר הקלאסי הוא של הרמב"ם: השופר אומר התעוררו. לא תוכחה — שעון מעורר. אין צורך להגיע לתפילה עם משהו מוכן כדי להתעורר ממנו.
אם היום הראשון חל בשבת, לא תוקעים בשופר באותו יום כלל ושומעים אותו רק ביום השני. זה תופס אנשים לא מוכנים אחת לכמה שנים, והדף הזה נהג להסתיים שם — ולומר למישהו ללכת ולבדוק, בדף שכבר ידע.
השופר השנה. The first day of Rosh Hashanah is Shabbat, so the Shofar is not blown that morning. It is sounded on Sunday, October 3, the second day, only. זהו סייג של חכמים, לא חג מקוצר — היום השני של ראש השנה הוא חלק שלם ממנו בכל מקום.
בלילה הראשון, לפני הסעודה, יש סבב קצר של מאכלים סמליים — סימנים. טובלים פלח תפוח בדבש, מברכים על הפרי, ואז באה בקשה בשורה אחת: שהשנה הבאה תהיה טובה ומתוקה. בדרך כלל הילדים אומרים אותה, ובדרך כלל מקבלים דבש על השרוולים.
דברים נוספים שמופיעים על השולחן, לכל אחד משפט משלו:
מנהג אשכנזי רווח, וחב"ד בכלל זה, הוא להימנע מאגוזים בראש השנה. הטעם הניתן הוא משחק מילים — אגוז שווה בגימטריה ל"חטא" — וזה מנהג ולא הלכה, הבחנה ששווה להתרגל אליה, כי הרבה מהיום הזה הוא מנהג.
אחר הצהריים של היום הראשון הולכים למים זורמים — נחל, אגם, ים — אומרים כמה פסוקים מהנביא מיכה על השלכת החטאים למצולות, ומנערים את הכיסים. יש שזורקים פירורי לחם, וזו תוספת מאוחרת ולא המנהג עצמו, אבל הילדים אוהבים זאת ואיש לא עוצר בעדם.
זה לוקח כעשר דקות. אם היום הראשון חל בשבת, תשליך נדחה ליום השני. אנחנו הולכים לאגם אלמאדן; מקום המפגש ולמה לצפות אפשר למצוא בדף השופר והתשליך.
דברים מעשיים, לפי הסדר שבו תזדקקו להם.
לפני החג ובלילה הראשון: לשנה טובה תיכתב ותיחתם — שתיכתבו ותיחתמו לשנה טובה. מנהג חב"ד הוא להשתמש בנוסח המלא עד חצות היום הראשון. אחר כך, ולמען האמת בכל שלב, שנה טובה מתאים ורוב האנשים אומרים אותו. גוט יום טוב וגוט יונטיף הם הגרסאות ביידיש ומשמען זהה.
יש גם מנהג לבקש סליחה לפני החג מכל מי שאולי פגעתם בו. זה מביך, ועדיין כדאי לעשות את זה; הודעה קצרה וכנה מספיקה.
ראש השנה פותח תקופה שנקראת עשרת ימי תשובה, שנסגרת ביום כיפור. השבת שביניהם היא שבת שובה. זו תקופה לשני סוגי התיקון שהמסורת מפרידה ביניהם בקפידה: דברים שבין אדם למקום, שעליהם יום כיפור מכפר, ודברים שבין אדם לחברו, שעליהם הוא אינו מכפר — אותם צריך ליישב מול האדם עצמו.
התפילות כאן חינם ופתוחות, בלי כרטיס ובלי חברות, ויש סעודת חג. הזמנים וסידורי השנה מתפרסמים ככל שהם נקבעים: ראו את דף ראש השנה, את זמני הדלקת נרות וזמני החג ואת לוח הקהילה. אם מעדיפים פשוט לשאול אדם, במשרד עונים לטלפון.
אם אין לכם לאן ללכת לסעודות, אמרו זאת — זה דבר רגיל לומר לנו ואנחנו נמצא לכם שולחן. אירוח לשבת ולחגים הוא הדף לכך, ויש בו שימוש רב יותר ממה שאנשים משערים.
התאריכים של השנה, הסעודה, ואיך להגיע אלינו.
איפה נפגשים באגם, ומה קורה שם.
היום כולו, כולל מי שאינו צריך לצום.
כל סדרת ימי הסתיו במקום אחד. בלי כרטיסים, בלי חברות.
כל דבר בדף הזה שהוא שאלה על המצב שלכם, כמו צום שאמרו לכם לא לקיים, מטבח שאינכם בטוחים איך לטפל בו או מנהג שהמשפחה שלכם עושה אחרת, הוא שאלה לאדם ולא לדף. שאלו את הרב מנדל, או התקשרו למשרד. איש לא יחשוב עליכם פחות כי שאלתם. השאלות ברשימה הזו נשאלות מדי שנה.