Loading…
Loading…
איך פועל הלוח
למה הלוח עוקב אחר הירח, איך מונעים ממנו לנדוד מעונות השנה, מה קורה בראשון לחודש, ולמה יום ההולדת שלכם זז בכל שנה.
This year
היום
24 Tishrei 5787
Hebrew year 5787
Rosh Chodesh Cheshvan — two days, beginning
Sunday, October 11, 2026
The 30th of the outgoing month, then October 12.
השנה העברית הזו
13 חודשים, שנה מעוברת
אדר מוכפל; פורים חל באדר השני.
כל האמור לעיל מחושב מהלוח העברי בעת טעינת הדף. הדלקת נרות, זמנים והחגים הקרובים בששת החודשים הבאים נמצאים בדף הזמנים.
חודש יהודי הוא מחזור ירחי אמיתי: מולד למולד. המרווח הזה, המולד, הוא 29 ימים, 12 שעות ו-793 חלקים של שעה, נתון שחכמי התלמוד השתמשו בו והוא מדויק עד כחצי שנייה לעומת המדידה המודרנית.
מכיוון שבחודש אין חצי יום, החודשים מתחלפים בין 29 ל-30 ימים. שנים עשר מהם מגיעים לכ-354 ימים. שנה שמשית היא כ-365¼. לכן בכל שנה הלוח הירחי קצר באחד עשר ימים.
ללא תיקון, הסחף מהיר: פסח היה נודד אחורה אל החורף תוך עשור, ומקיף את השנה כולה בשלושים ושלוש שנים. הלוח המוסלמי מאפשר בדיוק את זה, ורמדאן עובר בכל עונות השנה. הלוח היהודי אינו יכול, כי התורה דורשת לקיים את פסח בחודש האביב.
שבע פעמים בכל תשע עשרה שנים מוסיפים חודש שלם. תשע עשרה שנים שמשיות ו-235 חודשים ירחיים יוצאים כמעט שווים בדיוק, התאמה שהייתה ידועה לאסטרונומים בבליים ונקראת במקורות יווניים על שם מטון מאתונה. שבע שנים מעוברות בכל תשע עשרה מחזירות את שני הלוחות להתאמה בתוך כשעתיים.
השנים המעוברות הן שנים 3, 6, 8, 11, 14, 17 ו-19 במחזור, והחודש הנוסף הוא אדר שני. דווקא אדר שני הוא העיקרי לכל דבר מעשי: בו חוגגים פורים, בו נוהגים בדרך כלל יארצייט למי שנפטר באדר רגיל, ובו נעשה בר מצווה מי שנולד באדר רגיל. לאדר א' יש פרס ניחומים קטן שנקרא פורים קטן.
נמנה מניסן, שהתורה קוראת לו החודש הראשון — אף על פי שמספר השנה מתחלף בתשרי, שישה חודשים אחר כך. המשנה מונה ארבעה ראשי שנים שונים לארבע מטרות שונות, ואינה מוצאת בכך שום דבר מוזר.
| חודש | ימים | מה יש בו |
|---|---|---|
| ניסן | 30 | פסח. התורה קוראת לו החודש הראשון. |
| אייר | 29 | ספירת העומר. ל"ג בעומר חל ב-18. |
| סיוון | 30 | שבועות ב-6. |
| תמוז | 29 | צום ה-17 בתמוז; שלושת השבועות מתחילים. |
| Av | 30 | תשעה באב ב-9. |
| אלול | 29 | חודש ההכנה לפני ראש השנה. |
| תשרי | 30 | ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה. |
| חשוון | 29 or 30 | אין חגים כלל. אורכו משתנה. |
| כסלו | 29 or 30 | חנוכה מתחיל ב-25. אורכו משתנה. |
| טבת | 29 | חנוכה מסתיים; צום ה-10 בטבת. |
| שבט | 30 | ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, ב-15. |
| אדר | 29 | פורים ב-14. מוכפל בשנה מעוברת. |
חשוון וכסלו הם שני החודשים שאורכם משתנה, והם ברגי הכוונון של הלוח. כשמאריכים או מקצרים ביום אחד אחד מהם או את שניהם, אורך השנה נקבע ל-353, 354 או 355 ימים — ובשנה מעוברת ל-383, 384 או 385. עושים זאת כדי לקיים כללים שנקראים דחיות: ראש השנה אינו יכול לחול ביום ראשון, רביעי או שישי, ובין השאר כך יום כיפור אינו חל סמוך לשבת, והושענא רבה אינה חלה בשבת.
דרך אגב, שמות החודשים הם בבליים. הם חזרו עם הגולים במאה השישית לפני הספירה; בתורה עצמה החודשים ברובם מנויים במספרם ולא בשמותיהם.
לא תמיד כל זה היה חשבון. שני עדים שראו את הירח החדש באו לבית הדין בירושלים ונחקרו. אם בית הדין קיבל אותם, הוא הכריז: מקודש. הדליקו משואות על ראשי ההרים כדי להעביר את הבשורה צפונה, עד שהמתנגדים התחילו להדליק משואות כוזבות, והשיטה הוחלפה בשליחים ברגל.
מכאן בא היום טוב השני. קהילה רחוקה, שהשליח עוד לא הגיע אליה, לא יכלה לדעת אם החודש התחיל ביום השלושים או ביום השלושים ואחד, ולכן לא ידעה איזה משני הימים הוא פסח. אז שמרו את שניהם. בסביבות המאה הרביעית פרסם הלל השני לוח שנה קבוע מחושב, והספק נגמר; היום השני נשמר בכל זאת, בהחלטת חכמים, והוא נשמר עד היום בכל מקום מחוץ לישראל.
לכן ראש השנה הוא יומיים בכל מקום, גם בישראל — הוא חל בראש החודש עצמו, ואפילו ירושלים לא תמיד יכלה לדעת — ולכן שמחת תורה הוא יום נפרד בחוץ לארץ ולא בארץ ישראל.
ראש חודש הוא חג קטן. מותר לעבוד — הולכים למשרד — אבל היום מסומן:
כשהחודש שהסתיים היה בן שלושים יום, ראש חודש הוא יומיים: השלושים בחודש הקודם והראשון בחודש החדש. כשהיה בן עשרים ותשעה, ראש חודש הוא יום אחד.
בשבת שלפני כל ראש חודש (חוץ מלפני תשרי) מכריזים ומברכים בבית הכנסת את החודש הבא, וקוראים את זמן המולד המדויק עד לדקה. מנהג חב"ד מוסיף לשבת הזאת דבר מיוחד: בבוקר, לפני התפילה, אומרים את כל ספר תהילים, ובדרך כלל יש אחר כך התוועדות.
פעם בחודש, בחוץ, תחת כיפת השמיים, מברכים את הלבנה החדשה. זו תפילה קצרה שאומרים בעמידה, מביטים למעלה, בדרך כלל במוצאי שבת. אפשר לאמרה מכמה ימים אחרי המולד (מנהג חב"ד להמתין שבעה ימים) ועד בערך אמצע החודש. זה אחד המעשים היהודיים המעטים שדורשים לצאת החוצה ולהביט במשהו.
יום הולדת עברי, תאריך בר או בת מצווה ויארצייט נקבעים כולם לפי לוח זה, ולכן הם חלים בכל שנה בתאריך לועזי אחר, ולכן יארצייט יכול להגיע שבועיים לפני מה שציפיתם. אין צורך לחשב זאת ביד:
הערה אחרונה, כי זו מטרת התכנון כולו. לוח שמשי בלבד שומר על העונות ומאבד את הירח. לוח ירחי בלבד שומר על הירח ומאבד את העונות. הלוח הזה מסרב לוותר על אף אחד מהם, ומשלם על כך בחודש שלושה עשר שבע פעמים בתשע עשרה שנים. זה יותר עבודה מהחלופות, וזו הסיבה שפסח חל באביב וחנוכה בחושך.
התאריך העברי של היום, זמנים, וכל חג בששת החודשים הבאים.
חשבו יום השנה לפי התאריך העברי, וקבלו תזכורת בכל שנה.
כל חג בשנה, ומהו כל אחד מהם.
השבוע, ולא החודש.
כל דבר בדף הזה שהוא שאלה על המצב שלכם, כמו צום שאמרו לכם לא לקיים, מטבח שאינכם בטוחים איך לטפל בו או מנהג שהמשפחה שלכם עושה אחרת, הוא שאלה לאדם ולא לדף. שאלו את הרב מנדל, או התקשרו למשרד. איש לא יחשוב עליכם פחות כי שאלתם. השאלות ברשימה הזו נשאלות מדי שנה.