Loading…
Loading…
לאורך השנה
מגילה שנקראת פעמיים, אוכל שנשלח לחבר, כסף שניתן לשני אנשים זרים, וסעודה שנמשכת הרבה זמן. מה היום הזה דורש מכם בפועל, ולמה הרעש כל כך חזק.
Next year
תענית אסתר
Monday, March 22, 2027
מעלות השחר עד צאת הכוכבים. מוקדם ליום חמישי כש-13 באדר חל בשבת.
פורים
Tuesday, March 23, 2027
המגילה נקראת בערב שלפני, ושוב הבוקר.
שושן פורים
Wednesday, March 24, 2027
נחגג בירושלים ובערים אחרות שהיו מוקפות חומה מימי יהושע.
בשנה עברית מעוברת יש שני אדרים, ופורים חל באדר השני, והתאריך שלמעלה כבר מביא זאת בחשבון. באדר הראשון יש במקומו יום קטן הנקרא פורים קטן. עוד על שנים מעוברות בדף החודש היהודי.
מגילת אסתר מתרחשת באימפריה הפרסית, בשושן, במאה החמישית לפני הספירה. מלך מדיח את מלכתו ולוקח אחרת, אישה יהודייה בשם אסתר, שאינה מגלה לו מי היא. בן דודה מרדכי מסרב להשתחוות להמן, שר המלך. המן משיג בתגובה גזירה להשמיד כל יהודי באימפריה ביום שנקבע בגורל — פור, שממנו קיבל החג את שמו.
אסתר מגלה את זהותה, בסיכון אמיתי. אי אפשר לבטל את הגזירה, ולכן גזירה שנייה מתירה ליהודים להגן על עצמם. המן נתלה על העץ שהכין. היום שנקבע להרג הופך ליום של הצלה, ונקבע כחג.
הדבר הראוי ביותר לתשומת לב בספר: שמו של ה' אינו מופיע בו אפילו פעם אחת. שום דבר על-טבעי אינו קורה. זו שרשרת של מקרים — לילה ללא שינה, ספר דברי הימים שנקרא ברגע הנכון, תחרות יופי — שכל אחד מהם סביר כשלעצמו ויחד אינם סבירים. זו התיאולוגיה של פורים, וזו הסיבה שהיום הזה עוסק במסכות.
פורים הוא אחד הימים המעטים בלוח השנה עם רשימת משימות קצרה ומוחשית. כל הארבע נעשות ביום עצמו.
פעם בלילה, פעם במהלך היום שלמחרת. שתיהן חובה; החמצת זו של הבוקר היא פגם בדיוק כמו החמצת זו של הלילה.
החובה היא לשמוע כל מילה. הקורא מברך לפני כן, שלוש ברכות, כולל שהחיינו, ובמקום שיש מניין גם ברכה אחת אחרי. הקריאה אורכת בערך שלושים וחמש דקות. כדאי לעקוב במגילה מודפסת עם תרגום לאנגלית אם יש לכם, גם כי העברית נקראת מהר, וגם כדי שתוכלו להשלים אם הרעש מכסה ביטוי.
גברים ונשים חייבים במצווה הזו באותה מידה, וזה לא נכון לגבי רוב המצוות שהזמן גרמן.
המינימום: שתי מנות שונות מוכנות לאכילה, לפחות לאדם אחד, הנמסרות ביום פורים. משקה נחשב כאחת משתי המנות. אוזני המן ובקבוק מיץ ענבים הם משלוח מנות שלם, ומיליונים כאלה אכן נשלחים.
המנהג הוא שגבר שולח לגבר ואישה לאישה, ושהמשלוח נעשה על ידי שליח ולא נמסר ישירות, וזה חלק גדול מהסיבה שילדים בתחפושות רצים בין הבתים בצהריים של פורים.
המטרה שנאמרה במקורות הקלאסיים היא להרבות ריעות. מכאן שכדאי לשלוח למישהו שאיבדתם איתו קשר ולא רק לשש המשפחות שאתם פוגשים כל שבוע.
כסף לפחות לשני אנשים נזקקים, ביום פורים, בסכום שאפשר לקנות בו סעודה. לא חבילות מזון, זו המצווה הקודמת. כאן מדובר בכסף, והוא צריך להגיע לאנשים שבאמת זקוקים לו באותו יום, ולכן הדרך המקובלת היא בית כנסת או ארגון צדקה שמחלק בפורים עצמו.
כדאי לצטט את הרמב"ם כמעט במלואו: מוטב להרבות במתנות לאביונים מאשר בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו, כי אין שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים, יתומים, אלמנות וגרים. אם אחת מארבע המצוות תקבל את תשומת לבכם, למסורת יש דעה ברורה איזו.
אם אינכם יודעים לאן לשלוח, שאלו את המשרד והדבר יטופל כראוי, או ראו את דף התרומות.
סעודה חגיגית, עם לחם, בשר ויין, הנאכלת במהלך היום ולא בערב. רובם מתחילים אחר הצהריים ומאריכים אחרי השקיעה. יש רעש, יש שירה, וזה נמשך יותר ממה שתכננו. זו התוצאה הנכונה.
על השתייה: המימרא בגמרא על אי היכולת להבדיל בין מרדכי להמן אכן קיימת, ונקראה בעיון אלף שנים. העמדה המקובלת בפועל, ואותה מביא אדמו"ר הזקן, היא לשתות יותר מהרגיל ואז לישון. אין מצווה בלהיות חולה, ודאי שאין מצווה להגיש כוס למי שלא צריך לשתות כלל. אם אתם נוהגים ברכב, אל תשתו. אם מישהו אחר שתה יותר מדי, זו משימה, ואחר הצהריים של פורים הוא הזמן שבו היא עולה.
י"ג באדר הוא תענית אסתר, צום בשעות היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ברמת קושי אחרת מיום כיפור. הוא מזכיר את הצום שאסתר גזרה לפני שנכנסה למלך, ואת צום היהודים ביום שבו נאלצו להילחם.
בתעניות הקלות יש הרבה יותר מקום להקלה מאשר ביום כיפור. נשים הרות ומניקות אינן צמות בהן, וגם לא מי שאינו בריא, וגם לא ילדים. אם אינכם בטוחים, שאלו.
לפני קריאת המגילה בערב נהוג לתת מחצית השקל, שלושה מטבעות של חצי דולר, זכר למחצית השקל שניתנה בבית המקדש, והכסף הולך לצדקה.
תחפושות. מנהג ולא הלכה, שנרשם לראשונה באירופה לפני כמה מאות שנים, ומתאים לחלוטין למה שהיום עוסק בו. ה' נסתר בסיפור; אסתר נסתרת בארמון; ההצלה נסתרת בתוך רצף של צירופי מקרים. כולם מתחפשים למישהו אחר אחר צהריים אחד. חבל שזה הפך בעיקר לעניין של ילדים, ומבוגרים שמגיעים בתחפושת תמיד מרוויחים מזה.
הרעש. כששם המן נקרא, האולם מתפוצץ, רעשנים, רקיעות רגליים, בוז. המנהג בא מהציווי למחות את זכר עמלק, שהמן נחשב לצאצאו: השם נמחק בעת אמירתו.
המתח עם החובה לשמוע כל מילה אמיתי, והוא נפתר לכיוון אחד: הקורא ממתין, הרעש נפסק, והקריאה נמשכת. אם רעשן כיסה את המילים הבאות, קראו אותן בעצמכם מהטקסט. אולם שאינו מצליח להפסיק את הרעש חדל לקיים את המצווה, וקורא טוב מנהל זאת מהחזית.
ודבר שמפתיע אנשים: אין הלל בפורים. קריאת המגילה נחשבת כממלאת את התפקיד הזה, והסיפור עצמו הוא שיר ההלל.
פורים הוא שלושים יום לפני פסח, והכלל הקדום הוא שמתחילים ללמוד את הלכות החג שלושים יום מראש. בפועל: היום שאחרי פורים הוא היום הנכון לחשוב על המטבח, להזמין מצות ולסדר מכירת חמץ. ראו הכנת הבית לפסח. להתחיל בשבוע הראשון של אדר ולא בשבוע האחרון של ניסן זה ההבדל הגדול ביותר בין פסח רגוע לפסח עגום.
קריאות המגילה והמסיבה של השנה כאן בדף פורים ובלוח השנה.
קריאות המגילה והמסיבה של השנה.
כדאי להתחיל לחשוב על זה ביום שבו פורים מסתיים. ברצינות.
החג הדרבני האחר, וההיסטוריה שמאחוריו.
לאן אפשר לתת מתנות לאביונים אם אין לכם מישהו מסוים בראש.
כל דבר בדף הזה שהוא שאלה על המצב שלכם, כמו צום שאמרו לכם לא לקיים, מטבח שאינכם בטוחים איך לטפל בו או מנהג שהמשפחה שלכם עושה אחרת, הוא שאלה לאדם ולא לדף. שאלו את הרב מנדל, או התקשרו למשרד. איש לא יחשוב עליכם פחות כי שאלתם. השאלות ברשימה הזו נשאלות מדי שנה.